אנשים שואלים אותי מה אני חושבת על עצמי, על התכונות שלי. הרעות, הטובות, אני לא יכולה לענות... אבל אוליי אני אפתח את זה כאן :))
אני צינית. כן, צינית. לפעמים אנשים נעלבים ממני, ואני לא שמה לב... די לא נעים.
אני חשדנית, אם תבקשו ממני להיפתח אל מישהו, אני אצטרך להכיר אותו טוב מאוד, או לא להכיר אותו בכלל.
אני לא יכולה ללכת עם כולם, כן מה שאומרים.
אני שופטת אנשים בקלות על כל דבר, על הדברים הרעים שעשו. ובעיקר אנשים מושפעים.
אני לא סובלת אנשים מושפעים. אני אוהבת אוהבת ללכת נגד הזרם. ולא להסכים עם כל דבר שגוי.
אני לא מאלה שיצחקו על חשבונה והיא לא תמצמץ, אבל אני אוהבת שלום.
אנשים אומרים שיש לי ביטחון. תנו לי לאכזב אתכם, אין לי. ה״ביטחון״ שאתם מדברים עליו, נובע מחוסר ביטחון.
אני לא יכולה לתת הזדמנות שנייה אמיתית. אני לא יכולה לסמוך על מישהו באמת אחריי שאכזב אותי.
אני מתעצבנת בקלות. אבל אני לא משנה את דעתי על אנשים שרבתי איתם.
אני חושבת שאני נותנת מעצמי לאחרים, ההורים שלי אומרים שאני קמצנית. אבל הם אומרים עליי כל כל הרבה דברים, שאני לא שמה עליהם קצוץ.
אני לא סובלת משמעת וסדר. מפתיע? אני יודעת. אבל.. אני פשוט לא יכולה לעמוד בלוח זמנים, לעשות שיעורי בית. מתחילת השנה לא עשיתי שיעורי בית בבית. אבל אני עדיין תלמידה טובה.
אני שונאת להתחייב, אני אוהבת להיות חופשייה.
אנשים אומרים לי לפעמים שאני ״לא מנצלת את הפוטנציאל שלי.״ כן, אני לא. אני לא תלמידה מצטיינת, למרות שאני יכולה. אני לא מציירת כל כך יפה,
למרות שאני יכולה. אני יכולה להביא עוד מאה דברים שאני לא יכולה, אבל זה יהיה בזבוז זמן.
אני ביישנית, כן. אני ביישנית. אבל אף אחד לא יודע...
אני לא מראה את הכישרונות האמיתיים שלי לאנשים מסוימים (ההורים שלי) כי אני לא רוצה להתאכזב התגובה שלהם.
אני שונאת צביעות, חוסר דעה, אנשים מזויפים.
אני לא אוהבת שאנשים מקנאים בי.
כן, אנשים מקנאים בי הרבה כי יש לי כסף, הידיד הכי טוב שלי לשעבר למשל. פשוט התהפך לחלוטין.
כן, אני קנאית, אני לא במובנים של כסף. במובנים של תכונות שהייתי רוצה שהיו לי.
אני מתאהבת בקלות :)
אני לא סובלת אנשים שלא מעריכים את מה שיש להם.
טוב, לא חושבת שמשהו מהדברים האלו רעים או טובים. הם מאפיינים אותי בתור בן אדם.
אגב - הפוסט הזה התעסק יותר מדי עם ״אני.״ ו״אנשים חושבים.״
;){kind=link}